top of page

מה בין דלקות אוזניים,
גמגום ובעלי חיים?...

כאשר ילד או מבוגר מדבר לא ברור, לא מדבר מספיק, או לא מדבר כלל, הנטייה הראשונית של ההורים היא לפנות לקלינאי תקשורת. אמנם תפקידו של קלינאי התקשורת הוא לטפל בשיבושי הדיבור והשפה השונים, אך פעמים רבות יש צורך בשיתוף פעולה עם מטפלים רפואיים ופרא-רפואיים נוספים:

 

1) רופא אף אוזן גרון- מאבחן ומטפל באנשים הסובלים מבעיות באזורי האף, אוזן, גרון, ומבני הראש והצואר.

שמיעה תקינה חשובה לכל אדם בכל גיל, וביחוד לילדים צעירים הנמצאים בתקופה של רכישת השפה. ילדים רבים סובלים מהצטברות נוזלים ודלקות בחלל האוזן התיכונה, כתוצאה ממבנה האוזן בילדות. ילד שיש לו נטייה לכך יכול לסבול מירידת שמיעה זמנית. עקב כך יכול להופיע אצלו עיכוב ברכישת השפה.

 

2) ריפוי בעיסוק- תחום זה עוסק בעיקר בנושא המוטוריקה העדינה. סרבול מוטורי, קושי בוויסות החושי, ליקויים תחושתיים או קשיים בהתארגנות ותכנון מוטורי יכולים לגרור איתם שיבושי היגוי, קשיי שליפה, או קשיים בארגון המסר.

למשל, תינוק עם קושי בויסות החושי עשוי, בין היתר, להירתע ממגע של אנשים ולהימנע ממגע במרקמים מסוימים. תינוק כזה יכול להציג גם איחור בזמן הופעת המלמול, כיוון שהמלמול גורם לו לגירוי יתר ולתחושה פיזית לא נעימה.

 

3) פזיותרפיה- תחום זה עוסק במערכת התנועה ובטיפול בבעיות עצב - שריר -שלד. במצבים בהם מתח השרירים נמוך מדי (היפוטוניה) יכולים להופיע ריור ומובנות דיבור נמוכה.

 

4) טיפול רגשי- מטרתו לסייע לילד אשר מצוי במצוקה רגשית קלה או חמורה והדבר משפיע על התנהלותו הכללית. הטיפול יכול להעשות באמצעים מגוונים, כגון- חיות, כלי נגינה, אמנות ועוד. פעמים, הפרעות חרדה יכולות להתבטא ב'אילמות סלקטיבית'. ילד הסובל מכך יתקשה לדבר במצבים המעלים את רמת החרדה שלו (עם אנשים זרים או במקומות לא מוכרים, למשל).

 

5) עבודה סוציאלית- תחום זה עוסק בבעיות חברתיות ובסיבות שגרמו להן. המטרה היא קידום יחידים, משפחות וקהילות בהתמודדות עם קשיים בהם הם נתונים. לעיתים ילדים מציגים התנהגות ודיבור לא ראויים שאינם הולמים את הסיטואציה. בהתבוננות מעמיקה יותר נגלה כי מקור הבעיה הוא התנהלות לקויה של ההורים בהצבת הגבולות לילדיהם. הדרכה מתאימה על ידי עובדת סוציאלית יכולה להביא לשיפור משמעותי הן בהתנהגות הילד והן בתוכן ובצורה של השימוש שלו בשפה.

 

6) נוירולוג- מחלות נוירולוגיות שונות, כגון שבץ מוחי, אלצהיימר או פרקינסון, יכולות לגרום לבעיות בדיבור, בשפה ובבליעה. טיפול תרופתי מתאים הניתן על ידי הנוירולוג, יחד עם תרגול שפתי בהדרכת קלינאי התקשורת, יאפשרו קידום ושיפור ביכולתיו האורליות של החולה.

 

רק בריאות!
 

bottom of page